שריקי דהן ואח' נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח'

פסק דין

מבוא

1.תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.התובעת טוענת כי ביום 25.12.05, בעת שרכבה כנוסעת על קטנוע שהיה נהוג בידי כפיר חיים אמר (להלן: "כפיר"), החליק הקטנוע וכתוצאה מכך היא נפלה ונחבלה בראשה, בפניה ובברך ימין (להלן: "התאונה").

התובעת מוסיפה וטוענת כי לאחר התאונה, התברר לה כי האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה (סעיף 3א' לכתב התביעה). בנסיבות אלה, התביעה הוגשה כנגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

3.קרנית הכחישה את נסיבות אירוע התאונה ואת זכאותה של התובעת לפיצויים על פי החוק.

לחלופין הגישה קרנית הודעה לצד ג', כנגד כפיר.

4.כפיר טוען כי התובעת אינה זכאית לפיצויים על פי החוק שכן בעת אירוע התאונה, היא זו שנהגה בקטנוע, מבלי שהיה בידה רישיון נהיגה וכי הוא ישב מאחוריה.

נסיבות אירוע התאונה - העדויות

5.התובעת חזרה בעדותה על גרסתה כי בעת אירוע התאונה, כפיר נהג בקטנוע והיא ישבה מאחוריו. התובעת הוסיפה והעידה, בחקירתה הנגדית כי הטענה שהיא זו שנהגה בקטנוע, הינה בגדר "סיפור" שהומצא ע"י כפיר, לאחר התאונה וכדבריה: "זה שקר בחיים לא נהגתי על האופנוע שלו. הוא כל הזמן לקח אותי על האופנוע. אני מפחדת לנהוג על אוטו או אופנוע. אני בת 35 ואין לי רישיון" (עמוד 8 לפרוטוקול).

התובעת הודתה כי בתחילה לא סיפרה שנפגעה בתאונה שארעה כאשר כפיר נהג על הקטנוע והסבירה זאת ביחסיה הקרובים עם כפיר אשר טיפל בה והבטיח לה שיפצה אותה בגין הפגיעה בשיניה (עמוד 9 לפרוטוקול).

6.קרנית זימנה לעדות את אסף דהן (להלן: "אסף"), אשר בהודעה שמסר במשטרה, לאחר התאונה, נ/1, ציין: "... כשהגעתי לשם ראיתי את ענבל רוכבת על וספה ומאחוריה יושב בחור בשם כפיר עמר שאני מכיר אותו מחצור ועושים כמה סיבובי במרכז המסחרי שענבל נוהגת וכפיר מאחוריה. אני עזבתי את המקום וחזרתי לחנות אחרי כחצי שעה לערך... וכשחזרתי ראיתי את ענבל יושבת על הכביש מדממת מהפה ואז ביקשה ממני לקחת אותה למד"א בחצור וזה מה שעשיתי. לקחתי אותה למד"א ועזבתי את המקום" (שורות 6-16 בהודעה נ/1). אסף חזר ואישר בעדותו בבית המשפט את נכונות הדברים שמסר במשטרה וציין כי אין לו היכרות אישית קרובה עם מי מהצדדים, התובעת או כפיר וכי אין לו כל אינטרס בסכסוך (עמוד 12 לפרוטוקול).

7.עוד העיד מטעם קרנית, יוסי אלוש (להלן: "אלוש"), אשר מסר גם הוא הודעה במשטרה, נ/3. אלוש ציין בהודעתו כי לאחר התאונה, הגיע למד"א ומשם לבית החולים: "... שם שאלתי את שניהם מה קרה ואז שמעתי מהם שענבל נהגה בקטנוע של כפיר וכפיר ישב מאחוריה והבנתי גם שכפיר החזיק בהגה כשהוא יושב מאחור ונסעו ואז התהפכו. אני רוצה לציין שאני לא ראיתי ואני מוסר לך מה ששמעתי מהם וזהו". (שורות 10-26 בהודעה נ/3).

בחקירתו הנגדית העיד אלוש כי את הדברים האמורים, שמע מכפיר בלבד שכן התובעת הייתה פצועה ולא יכלה לדבר באותה עת (עמוד 20 לפרוטוקול). אלוש הוסיף והעיד כי התובעת קרובה לו כאחות וכך גם כפיר, כאח לו (עמוד 22 לפרוטוקול).

8.קרנית זימנה את כפיר לעדות. כפיר אישר את ההודעה שמסר במשטרה ביום 29.1.07, נ/2. כן הוגשו הודעה נוספת שנמסרה ע"י כפיר במשטרה,ביום 9.4.06, ת/2 ודו"ח עימות שנערך במסגרת חקירת המשטרה, בין התובעת לכפיר, ת/3.

כפיר העיד כי בעת אירוע התאונה, התובעת נהגה על הקטנוע והוא ישב מאחוריה. כפיר אישר כי טען בעת חקירתו במשטרה שהתובעת גנבה ממנו את הקטנוע ונהגה ללא רשותו והסביר זאת בכך שחשש שייקחו לו את הרישיון, משום שנתן לתובעת לנהוג בלי ביטוח. כפיר ציין כי בתחילה הוא והתובעת תיאמו גרסאותיהם ולאחר מכן כאשר סירב לשלם עבור טיפול השיניים שנדרשו לתובעת התובעת פנתה למשטרה וכדבריו: "תיאמנו ביננו את הדבר הזה, כדי שהיא לא תסתבך שהיא נוהגת ללא רישיון ואני נתתי לה את האופנוע בלי ביטוח" (עמ' 16 לפרוטוקול) ובהמשך: "כן תיאמנו ביננו והיא עמדה בזה עד שביקשה ממני לשלם לה על השיניים 25 אלף ₪ לא רציתי לשלם לה, אז היא פנתה למשטרה ואמרה שאני נהגתי כביכול" (עמוד 17 לפרוטוקול).

מסקנות עובדתיות והכרעה

9.לאחר ששבתי ובחנתי את העדויות ואת טענות באי כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח טענתה כי נפגעה בתאונה, בעת שרכבה כנוסעת, על קטנוע שהיה נהוג על ידי כפיר.

10.עדותה של התובעת הינה עדות יחידה של בעל דין. סעיף 54 (2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, מורנו כי בית המשפט לא יפסוק על סמך עדות יחידה של בעל דין אלא אם יתן טעם ויפרט הנמקתו, על שום מה מוכן הוא להסתפק באותה עדות יחידה, ראה לעניין זה, ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מט (2) 77, 87. בנסיבות העניין לא אוכל לבסס מסקנות עובדתיות על עדותה של התובעת אשר נותרה כאמור, כעדות יחידה של בעל דין אשר אין לה כל תימוכין בראייה חיצונית אובייקטיבית כלשהי.

גרסתה של התובעת, הינה גרסה כבושה. התובעת פנתה לראשונה למשטרה, ביום 19.3.06, כשלושה חודשים לאחר התאונה. התובעת הודתה כי פנתה למשטרה באיחור והסבירה זאת בהתנהגותו של כפיר אשר הפר הבטחתו ולא היה מוכן לשלם בגין טיפולי השיניים שנדרשו לה (עמוד 9 לפרוטוקול).